המתופף של המהפכה - הופעת בכורה בגן הבוטני

by Hai Meirzadh

/
1.
2.
3.
4.
5.
6.
7.
8.
9.
10.
11.

about

המתופף של המהפכה - מופע רוק משירי רוני סומק.
הוקלט בבכורה בפסטיבל מטר על מטר של עמותת מקום לשירה, בגן הבוטני בירושלים
3/7/2012

credits

released September 5, 2013

מילים - רוני סומק
לחנים, עיבודים והפקה מוסיקלית - חי מאירזדה
מלבד: 'בלוז הנשיקה השלישית' ערן צור
זמרים: ערן צור, אפרת גוש, יהלי סובול, חמי רודנר, חנן בן סימון.
תופים-ברק קרם, בס-עדי הר צבי, גיטרות-רמי אוסרוורסר וערן זמיר, קלידים-תומר ברוך,
חליל-רואי אמוץ, קלרינט-יונתן הדס
סאונד: דדי נדה
הפקה וניהול אמנותי: גלעד מאירי, נועה שקרג'י, עמותת מקום לשירה

tags

license

all rights reserved

about

Hai Meirzadh Israel

Composer, Arranger, Musical Producer

contact / help

Contact Hai Meirzadh

Streaming and
Download help

Track Name: רוני סומק - נקמת הילד המגמגם
היום אני מדבר לזכר המילים שפעם נתקעו לי בפה
לזכר גלגלי השיניים שפוררו הברות מתחת ללשון
והריחו את אבק השריפות ברווח בין הלוע לשפתיים החשוכות.
חלמתי אז להבריח את המילים שנארזו כשכורות גנובות במחסני הפה,
לקרוע את אריזות הקרטון
ולשלוף את צעצועי האלף - בית.
המורה היתה מניחה יד על כתפי ומספרת שגם משה גמגם
ובכל זאת הגיע להר סיני.
ההר שלי היה ילדה שישבה לידי בכיתה ולא היתה לי אש בסנה הפה כדי להבעיר לנגד עיניה את המילים שנשרפו באהבתי אותה.
Track Name: יהלי סובול - שפת מדרכות
והעצים, כמו אברי הנשיבה של השדרה
ישאירו דוגמאות של לילה
ברווח שבין צוארה לסנטרה.

גשם לילי שוטף את דרקוני האספלט
שארית המים מתוארת בשלוליות
ובארבע לפנות בוקר שפת המיתולוגיה נוגעת בשפת המדרכות.

רשרוש הנשירה יכול להתנגן כמו בתקליט של פול סיימון
הענפים יתישרו תמיד כסורגי כלא
ורק המבט בעיניים עדיין מטורף אחרי כל השנים האלה.

בקצב הזה עוד תצא אש מהלוע
ורחוב יבגוד ברחוב.
האור האדום יהיה אור פנסי הנייר
והזמירים יעופו מאגדות סין לאגדות המחר.

רשרוש הנשירה יכול להתנגן כמו בתקליט של פול סיימון
הענפים יתישרו תמיד כסורגי כלא
ורק המבט בעיניים עדיין מטורף אחרי כל השנים האלה.
Track Name: חמי רודנר - סולו
במחזור האלכוהול שלי זורם גם דם
ידיי רפות ועל פני רובץ הערב עצב חיות הטרף.
בבתי הקפה מאבדים אנשים את העור
מאבדים צבע, מדרכות מפיקות חשמל
ולעצים יש שמות שנשארו בשיעורי הטבע.

במחזור האלכוהול שלי זורם גם דם
מי שאוהב הוא יותר אוהב מאוהב.
מי שמדליק גפרור הוא מתגרה ברוח
וחיילת שחזרה מבסיס צבאי בצפון סיני
השאירה את חמצן ראותיה בחמצן ראותיי.

במחזור האלכוהול שלי זורם גם דם
מילים נטרפות בעצב חיות הטרף,
קוניאק נמהל בקרח ובמים מהברז,
והגעגועים הם אור דולק בחדר השינה
תקליט של אלביס, אבזם החזייה.
Track Name: יהלי סובול - דוח מבקר הדמעה
בבית הספר של הבכי
מלמדים את הדמעה לשיר שיר ערש
בעיני התינוקות
ברגל יחפה היא מחליקה מארגז הצעצועים
ורותמת מושכות לסוסים החלולים

היא כבר די ממולחת לקשקש על הקירות
ולהסתתר ברגעי הפחד שבספרי האגדות
שיני האריות מצלקות את צוארה
והמכשפות הטובות מדביקות בול אהבה
על מעטפת גופה

לרגע היא מטרת דמות
תקועה כדחליל בשדה המטווח
ציפור אש מנקרת חורים בקרטון ליבה
מטפטפת ממקורה דם של בתולה.

בבית הספר של הבכי
מלמדים את הדמעה לשיר שיר ערש
בעיני התינוקות

היא כבר די ממולחת לקשקש על הקירות
ולהסתתר ברגעי הפחד שבספרי האגדות
שיני האריות מצלקות את צוארה
והמכשפות הטובות מדביקות בול אהבה
על מעטפת גופה
Track Name: ערן צור - פקקים
על תוית גופה של נ' רשומה שנת היצור
שבע עשרה שנים היא שפוכה בעולם
ופתאום אמא שלה מסרבת לסלוח
"נפתח לה החור"
היא אומרת,
"נסגר לה המוח"

עיני הזכוכית של נ' מבריקות מדמעות
בלילות היא מצליבה על כסאות ברים רגלים שבורות מריקוד
היא רואה איך הפקק הצרפתי מתעופף מפי השמפניה
איך המקסיקני חבוש כסומבררו על ראש הטקילה
והגרמני מחודד השיניים נוגס את צואר הבירה

"אמא, בואי תראי"
היא רוצה לצעוק
ומדמינת מיד את התשובה:
"זה לא סתם פקק הבתולים האלה, זו הנדוניה שלך"

על תוית גופה של נ' רשומה שנת היצור
שבע עשרה שנים היא שפוכה בעולם
ופתאום אמא שלה מסרבת לסלוח
"נפתח לה החור"
היא אומרת,
"נסגר לה המוח"

נ' חוזרת הביתה ומניחה את נעלי הריקוד ליד המיטה
כמו שתי נשיקות על לחי הרצפה.
Track Name: אפרת גוש - עצות לילדה רוקדת
רקדי כאילו אף אחד לא מסתכל עליך
היי פיקאסו המניף מבד הגוף כתפיים וידיים
תני למכחול האש להשחיר גחלים בעיניים
וזכרי שמרגע לידתך
אני עוקר מרצפות בוערות מתחת לכפות רגלייך.

תראי את הילדות בסטודיו לריקוד
מסודרות כמו שורות בפואמה על מטעי הסוכר
ראשן מתישר מול תלמים של אויר שקוף
והאצבעות הן מחרשה פשוטה של גוף

אני כותב את השורות האלה ביד הנפרשת ככנף ציפור
מחר את תרקדי אותן ברגל שתזרע בדמעה וברינה תקצור
Track Name: בלוז הנשיקה השלישית
היא היתה כמעט הראשונה ורציתי לקרוא לה חוה
היא קראה לי פז'ו כי הייתי ה 306 שלה
היו ביננו כמה שנים לטובתה
ועד אז לא עליתי על טרמפים של עצרו לי.

עמדנו על יד גדר בית הספר החקלאי
ומתחת לכפות הרגליים
אפשר היה לשמוע איך בצינורות ההשקייה
ממתיקים המים סוד לאדמה.

אם תשתול בה פרסה היא אמרה
תוך שנה יצמח לך סוס
ואם, עניתי, תשתלי בה מאורר, תוך דקה תצוץ השמלה המעופפת של מרילין מונרו.

אחרי שנייה החלו שפתייה להתפורר כחול
ולשונה הגיחה אל פני כשאריות גל.
העולם באותה שעה חולק בין עוצמי העיניים לבין המתופפים במגרש המסדרים של השקיעה. לכן לא ראיתי איך הצליפו גלגלי הטרקטור שעבר ליד מימי השלוליות
ואיך כנשיקות מעופפות נתזו רסיסי הבוץ אל שרירי העננים שנדונו בערב לדחוף את השמש לים.
Track Name: אפרת גוש - מוסיקה יונית
את מכונות הטיסה של הטבע אפשר להניע גם בקוניאק
את חגורות הבטיחות מהדקים בזיכרון אבוד
ובמרחב האוירי בין הסרת הפקק ללגימה האחרונה
יש מעט מאוד אפשרויות להעביר לילה.

והלילה אף ציפור לא שבה מארצות הקור אל ארצות החום
אל אדן חלוני.

שקט נמוג כזה, ריח של חדר ניתוחים עובר במילים
ובכנפיים הפרוסות של איזה רוח פתאומית מתנגנת, חרש,
מוסיקה יונית.

והלילה אף ציפור לא שבה מארצות הקור אל ארצות החום
אל אדן חלוני.
Track Name: ערן צור - סונטת חדר הלידה של החרב המתפכת
העננים הם צמר גפן בו טובל אלוהים
את פודרת השקיעה על פני האדמה.
כל סיפור בראשית מתחולל על רחבת הריקודים השמימית
וצל מטוס זרוק בפינה, כנעל עקב
שמישהי חלצה על ענן חולף.

מצואר הירח משתלשלים מפתחות
אל חדרי הרעמים והברקים, לחדר בו מציירים
לעצי הדעת את עלי השלכת
ולחדר הלידה של החרב המתהפכת.

כמה מוזר שטרטור המנועים מתחת לכנף משתיק
זעקת תינוק שנולד הלילה
ואת הגניחה המרעידה את קפיצי המיטה של אדם וחוה.
Track Name: חמי רודנר - יונה אינדיאנית
היא רצתה למות על השלג
בבור רגלה של דובה גריזלית שפעם גידלה אותה.

ידיו המעומלנות של הלילה הפשיטו שמלתה
והציפורים שנרקמו עליה עפו לנקר בבטן חלה מתוקה
בפחי הזבל שליד המאפיה.

במערת ראשה הבריק כתר מלכת אסתר
ואחשוורושי הקיר חרזו כנפיים לכתפיה וצבעי מלחמה למצחה.
אתה רואה, היא אמרה, בסוף אני אהיה יונה אינדיאנית
בסיפורים שסיפרת על וינטו.
Track Name: חנן בן סימון - אלג'יר
אם היתה לי עוד ילדה הייתי קורא לה אלג'יר
ואתם הייתם מסירים בפני את הכובעים הקלונויאלים
וקוראים לי אבו אלג'יר.

בבוקר כשהיתה פוקחת עיני שוקולד
הייתי אומר הנה אפריקה מתעוררת.
והיא היתה מלטפת את הבלונד בראש אחותה
בטוחה שגילתה מחדש את הזהב.

אלג'יר! הייתי מהדק ידיים על מעקה המרפסת וקורא לה,
אלג'יר! בואי הביתה, ותראי איך אני צובע את קיר המזרח במברשת השמש.

הגרגירים על שפת הים היו ארגז החול שלה
ובטביעת הרגל של הצרפתים שברחו משם
היתה מחביאה את התמרים שנשרו מן העצים.

והיא היתה מלטפת את הבלונד בראש אחותה
בטוחה שגילתה מחדש את הזהב.

אלג'יר! הייתי מהדק ידיים על מעקה המרפסת וקורא לה,
אלג'יר! בואי הביתה, ותראי איך אני צובע את קיר המזרח במברשת השמש.