1. |
מוסיקה יונית
03:58
|
|
||
|
את מכונות הטיסה של הטבע אפשר להניע גם בקוניאק.
את חגורות הבטיחות מהדקים בזיכרון אבוד
ובמרחב האוירי, בין הסרת הפקק ללגימה האחרונה, יש מעט מאוד
אפשרויות להעביר לילה.
והלילה אף ציפור לא שבה מארצות הקור אל ארצות החום
אל אדן חלוני.
חושך נמוג כזה,
ריח של חדר ניתוחים עובר במילים
ובכנפיים הפרושות של איזה רוח פתאומית
מתנגנת, חרש, מוסיקה יונית.
|
||||
2. |
שפת מדרכות
04:47
|
|
||
|
והעצים, כמו אברי הנשיבה של השדרה,
ישאירו דוגמאות של לילה ברוח שבין צוארה לסנטרה.
גשם לילי שוטף את דרקוני האספלט,
שארית המים מתוארת בשלוליות
ובארבע לפנות בוקר שפת המיתולוגיה
נוגעת בשפת המדרכות.
רשרוש הנשירה יכול להתנגן כמו בתקליט של פול סימון,
הענפים יתישרו תמיד, כסורגי כלא
ורק המבט בעיניים עדיין מטורף
אחרי כל השנים האלה.
בקצב הזה עוד תצא אש מהלוע
ורחוב יבגוד ברחוב.
האור האדם יהיה אור פנסי הנייר
והזמריים יעופו מאגדות סין
לאגדות המחר.
|
||||
3. |
פקקים
06:03
|
|
||
|
על תוית גופה של נ' רשומה שנת היצור
17 שנים היא שפוכה בעולם
ופתאום אמא שלה מסרבת לסלוח.
"נפתח לה החור", היא אומרת, "נסגר לה המוח".
עיני הזכוכית של נ' מבריקות מדמעות,
בלילות היא מצליבה על כסאות ברים
רגלים שבורות מריקוד,
רואה איך הפקק הצרפתי מתעופף מפי השמפניה,
איך המקסיקני חבוש כסומבררו על ראש הטקילה
והגרמני מחודד השינים נוגס את צואר הבירה.
"אמא, בואי תראי", היא רוצה לצעוק ומדמינת מיד
את התשובה: "זה לא סתם פקק, הבתולים האלה,
זה הנדוניה שלך".
על תוית גופה של נ' רשומה שנת היצור:
17 שנים היא שפוכה בעולם
ופתאום אמא שלה מסרבת לסלוח.
"נפתח לה החור", היא אומרת, "נסגר לה המוח".
"נפתח לה החור" היא אומרת...
נ' חוזרת הביתה ומניחה את נעלי הריקוד
ליד המיטה כמו שתי נשיקות על לחי הרצפה.
|
||||
4. |
עצות לילדה רוקדת
06:36
|
|
||
|
רקדי כאילו אף אחד לא מסתכל עליך
היי פיקאסו המניף מבד הגוף כתפיים וידיים.
תני למכחול האש להשחיר גחלים בעיניים
וזכרי שמרגע לידתך אני עוקר מרצפות בוערות מתחת לכפות רגליך.
תראי את הילדות בסטודיו לריקוד
מסודרות כמו שורות בפואמה על מטעי הסוכר.
ראשן מתישר מול תלמים של אויר חשוף
והאצבעות הן מחרשה פשוטה של גוף.
אני כותב את השורות האלה ביד הנפרשת ככנף ציפור
מחר את תרקדי אותן ברגל שתזרע בדמעה וברינה תקצור.
|
||||
5. |
חי מאירזדה - אלג'יר
04:14
|
|
||
|
אם היתה לי עוד ילדה הייתי קורא לה אלג'יר
ואתם הייתם מסירים בפני את הכובעים הקולוניאלים
וקוראים לי אבו אלג'יר.
בבוקר כשהיתה פוקחת עיני שוקולד
הייתי אומר: "הנה אפריקה מתעוררת"
והיא היתה מלטפת את הבלונד בראש אחותה,
בטוחה שגילתה מחדש את הזהב.
"אלג'יר", הייתי מהדק ידיים על מעקה המרפסת וקורא לה,
"אלג'יר, בואי הביתה ותראי איך אני צובע את קיר המזרח במברשת השמש".
הגרגרים על שפת הים היו ארגז החול שלה
ובטביעת הרגל של הצרפתים שברחו משם
היתה מחביאה את התמרים שנשרו מן העצים.
והיא היתה מלטפת את הבלונד בראש אחותה,
בטוחה שגילתה מחדש את הזהב.
"אלג'יר", הייתי מהדק ידיים על מעקה המרפסת וקורא לה,
"אלג'יר, בואי הביתה ותראי איך אני צובע את קיר המזרח במברשת השמש".
|
||||
Hai Meirzadh Israel
Composer, Arranger, Musical Producer
If you like Hai Meirzadh, you may also like:
Mogwai return with a soundtrack to the upcoming film “Kin,” delivering moving songs with emotional gravitas.
go to album
Fueled by dreams and nightmares about the nuclear age, Scottish experimental rockers rework music recorded for a BBC documentary.
go to album
featured on Bandcamp Radio Mar 17, 2015
go to album
The latest from NY’s David Nagler is a stirring chamber-folk record with rich instrumentation and vivid, evocative lyrics.
go to album
nuance - the musical
by christian fitness
Another cinematic rock 'n' roll epic from the always hilarious Christian Fitness.
go to album
The latest from Psychic Temple features a cameo by British rock legend Terry Reid & woozy, psychedelic songs.
go to album
Pre-Order the latest from Psychic Temple, on which they move deeper into lush, beautiful, commanding psych-pop.
go to album
